העקרונות המקצועיים, שמנחים אותי בעת מפגשי האימון עם  אנשים בגילאי הזקנה

• גישה ביו-פסיכו-סוציאלית שעומדת בבסיס ענף הגרונטולוגיה (מדע הזיקנה): היכרות עם האדם הזקן במכלול ממדי ומישורי חייו (ביולוגי-פיזיולוגי, כרונולוגי, פסיכולוגי-נפשי, הכרתי, חברתי, סביבתי, רקע היסטורי ותרבותי, יצירתי) ושיתופו המלא בתהליך (Engel, 1977 ; רבינוביץ', 1984). 

• תפיסת הבריאות החיובית: קשרי גומלין בין מרכיבים פיזיים ופסיכולוגיים-חברתיים תורמים למעורבות האדם בחיים - הגדירו 6 מרכיבי חיים שתורמים לבריאות חיובית בתקופת הזיקנה (Ryff & Singer, 1998). 

• פסיכולוגיה חיובית: גורסת כי האדם הינו בבסיסו חזק, סתגלן ובעל חוסן נפשי המאפשר להתפתח ולצאת ממשברים (Seligman, 2002).

• קידום בריאות, מניעת מחלות ושימור תפקוד: תפיסה שמטרתה למנוע נכויות ומחלות או לדחותן לגיל מתקדם ככל האפשר (Alpert, 2010 ; Hooyman & Kiyak, 2005). טיפול מונע משפר את איכות חייו של החולה הכרוני ומצמצם את ההוצאות הכרוכות בהתדרדרות למצב סיעודי.

• הזדקנות האדם בביתו בקהילה - 'Aging in place': רצונם של מרבית האנשים הזקנים (גילאי +65) להמשיך להתגורר בביתם ובסביבתם הטבעית בתקופת חייהם המאוחרת. זאת חרף הירידה ביכולות פיזיולוגיות ומנטליות מסוימות והעליה בצורך לתמיכה ועזרה יומיומיות (Vasunilashorn et al, 2012).