מחקר תזה אקדמי של לירן רפאלי - תחושות רווחה ואיכות חיים בקרב אנשים לקויי ראיה ועיוורים בגיל הזקנה
- Liran Rafaely
- 11 בפבר׳ 2022
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 14 במרץ 2022
חיים עם עיוורון כאלטרנטיבה אפשרית בזיקנה?
לירן רפאלי, יעקב בכנר
תכנית המוסמך בגרונטולוגיה, המחלקה לבריאות הציבור, אוניברסיטת בן גוריון בנגב
תקציר המחקר:
רקע: פגיעה בחוש הראיה הינה מבעיותיה השכיחות של האוכלוסייה העולמית המזדקנת, בעיה ששכיחותה עולה עם העלייה בגיל. בישראל, אחוז גבוה מקרב אוכלוסיית הזקנים סובלים מירידה ביכולת הראיה עד כדי עיוורון. לקות ראיה חמורה בגיל המבוגר מלווה באבדנים רבים כדוגמת פגיעה בדימוי העצמי, ירידה ביכולות התקשורת הסביבתית, פגיעה ביכולת התנועה החופשית ופגיעה ביחסים וקשרים חברתיים - מציאות חיים המאיימת על עצמאותו של האדם הזקן ופוגעת ברווחתו ובאיכות חייו. תחושות של רווחה ואיכות חיים בתקופת הזיקנה תורמות לתפקוד אפקטיבי של מערכות ביולוגיות רבות, עשויות להגן על האדם מפני תחלואה ובהינתן מצב מחלתי, אף לקדם ולהאיץ את תהליכי השיקום(Ryff et al, 2004) .
מטרה: בחינת המרכיבים המשמעותיים ביותר להסבר תחושות הרווחה ואיכות החיים של אנשים לקויי ראיה ועיוורים בגיל הזקנה, תוך איתור תרומתו הייחודית של כל משתנה במודל רב ממדי המורכב מארבעה ממדי חיים: תפקודי-פיזי, חברתי, פסיכולוגי וסביבתי.
שיטות: מדגם נוחות של כ- 121 אנשים בגילאים 60-95 בכל רחבי הארץ, הסובלים מלקות ראיה חמורה ו/או עיוורון (בעלי תעודת כבד ראיה/עיוור) ומתגוררים בקהילה. כלל משתני המחקר נבחנו באמצעות כלים תקפים ומוכרים בספרות הגרונטולוגית. רמה קוגניטיבית תקינה נבדקה באמצעות מבחן מיני-מנטל (MMSE) בטרם העברת השאלון. שאלון המחקר הועבר לנבדקים במפגש פרטני בלתי אמצעי (פנים אל פנים) על ידי מראיין מנוסה יחיד.
ממצאים: ניתוח תשובותיהם של הנחקרים מציג רמה בינונית-טובה של תחושות רווחה ואיכות חיים: ממוצע של 3.02 (טווח 0-5). משתנים מארבעת ממדי החיים: מידת המוגבלות בעצמאות התפקודית בפעולות היום-יום (P < 0.01 , r = -0.62); תחושה של משמעות בחיים (P < 0.01 , r = 0.56) ; תחושת שליטה , r = 0.40) (P < 0.01 ; מידת התאמתה של הסביבה הביתית הפיזית , r = 0.37) (P < 0.001 ותמיכה חברתית r = 0.31) , (P < 0.01, נמצאו בקשרים חזקים עם תחושות הרווחה ואיכות החיים. הערכת מצב הבריאות (P < 0.01 , r = 0.64) נמצאה בקשר החיובי החזק ביותר לרווחתם ואיכות חייהם של הנבדקים. מידת הענקת התמיכה החברתית (יותר מקבלת תמיכה), המצב הכלכלי וגיל הנבדק נמצאו אף הם בקשר מובהק עם רמות הרווחה ואיכות החיים. נבדקים נשואים (ממוצע 3.18, סטיית תקן של 0.95) דיווחו על רמות ממוצעות גבוהות יותר של רווחה ואיכות חיים, לעומת נבדקים שאינם נשואים (ממוצע 2.8, סטיית תקן של 1.02). לא נמצאו הבדלים ברמות הרווחה ואיכות החיים בין נשים לגברים ובין חילונים למסורתיים/דתיים. מודל המחקר מסביר כ- 66% (R2 = 0.66) מתחושות הרווחה ואיכות החיים של משתתפי המחקר. ניתוח הרגרסיה מצביע על הערכת מצב הבריאות (b = 0.29) ; מידת המשמעות בחיים(b = 0.24) ורמת העצמאות התפקודית (b = 0.23) כמשתנים המשמעותיים ביותר להסבר תחושות הרווחה ואיכות החיים של אנשים לקויי ראיה ועיוורים בגילאי הזיקנה.
מסקנות: תכניות התערבות המיועדות לקדם את רמות ההערכה הסובייקטיבית של מצב הבריאות, המשמעות בחיים והעצמאות התפקודית, עשויות לתרום לשיפור תחושות הרווחה ואיכות החיים של אנשים לקויי ראיה ועיוורים בגילאי הזקנה. יתכן כי רמות ממוצעות בינוניות-טובות של רווחה ואיכות חיים מעידות כי ישנם אנשים זקנים שהתעוורו, המעריכים את מציאות חייהם בהווה כאלטרנטיבה אפשרית לדרך חיים.
למאמר באנגלית, כפי שפורסם בכתב עת מוביל בתחום:
תגובות