בדידות, משמעות בחיים וירידה קוגניטיבית / לירן רפאלי

עולמנו הנפשי, בכל גיל, מושפע ממשתנים רבים: תחושות, יכולות פיזיות ומנטאליות, אירועי חיים, שינויים סביבתיים, גנטיקה אישית ועוד ועוד. עם זאת, לכל תקופת גיל במעגל החיים מספר מאפיינים ייחודיים. תקופת הזיקנה, חרף הטרוגניות בין-אישית רבה בקרב אוכלוסיית האנשים הזקנים, מתאפיינת באופן כללי בירידה ברמות הביצוע של תפקודים פיזיים ומנטאליים מסוימים, לצד פוטנציאל להמשך גדילה נפשית ואישיותית וכן עצמי (self) מוצק ומגובש שמסייע להמשך התמודדות עם העולם המשתנה בהתמדה. תחושה של בדידות בגיל המבוגר הינה תופעה ששכיחותה ממשיכה לעלות בעשורים האחרונים: 1 מתוך 3 אנשים זקנים בישראל חווה תחושה זו (משאב, 2017). מדוע אנו כה חוששים מלהרגיש בודדים?, מעבר לתחושה מעיקה וקשה זו, האם ישנן לבדידות השפעות על משתנים בריאותיים פיזיולוגיים?, על תחושות והערכות אישיות בנוגע לחיינו?, האם קיים הבדל בין בדידות אובייקטיבית לבין תחושותיו הסובייקטיביות של האדם הזקן בנוגע לבדידותו?

בדידות - Loneliness מוגדרת כ- פער בין רצונו של האדם למערכות יחסים חברתיות לבין קשריו החברתיים בפועל (Russel et al, 1980). הבדידות משקפת את הבידוד החברתי הנתפס על ידי האדם עצמו (Masi et al, 2011), בשונה מבידוד חברתי שמתייחס לכמות האובייקטיבית של קשרים חברתיים בהם מעורב האדם. בישראל - שנת 2016, כ- 36% מהאנשים הזקנים (בני +65) חשו בדידות לפעמים או לעיתים קרובות (משאב, 2017). שורשי הבדידות הם תורשתיים ולא רק תלויי מצב סביבתי-חברתי (פסיכואקטואליה, 2014). לבדידות השפעה שלילית ידועה על היבטים בריאותיים-פיזיולוגיים (עייפות יתר, איכות שינה ירודה, עלית לחץ הדם, פגיעה באיזון הורמונאלי ובחוסנה של מערכת החיסון) (Jaremka et al, 2013) ומנטאליים-נפשיים של האדם (פגיעה ביכולות קוגניטיביות, תחושת מצוקה, מחשבות והתנהגויות אובדניות) Hawkley et al,) .(2010 ביתר פירוט, בדידות מהווה גורם סיכון לזירוז תהליך של ירידה קוגניטיבית מתונה (MCI) ולהתדרדרות האדם למצב דמנטי במידה שקיימים גורמים מתווכים כגון תחלואה כרונית (מחלות של מערכת הלב וכלי הדם ושל המערכת המטבולית) והרגלי חיים בלתי בריאים (עישון, היעדר פעילות גופנית ועוד) .(Yaffe, 2013)

משמעות ותכלית בחיים Meaning and purpose in life –

המושג 'משמעות' מבטא מתן פשר, סדר ותחושת עקיבות לקיומו של הפרט ואילו 'תכלית' מבטאת כוונה, פעולה/תפקיד שיש להגשימם או מטרות להשגה (Reker et al, 1987). משמעות בחיים ידועה כגורם מנבא חזק לרווחה פיזיולוגית ופסיכולוגית בקרב אנשים קשישים וכמשתנה התורם לאיכות חיים ולתחושת רווחה כללית בקרב בני +60(Zika & Chamberlain, 1992 ; Ardelt,). (2003. זאת ועוד, מחקרים בעשור האחרון מצביעים על סיכון נמוך יותר בקרב אנשים זקנים לחוות ירידה קוגניטיבית מתונה (Mild Cognitive Impairment), לחלות בהמשך באלצהיימר (AD) ואף לחוות שינויים אורגניים שליליים מהירים במוח החולה, כל עוד הם חשים כי יש משמעות ותכלית בהירים ויציבים בחייהם (Boyle, Buchman, Bennett, 2012). תרגול עצמי (פיזי/מנטאלי) בעזרת משימות, נחשב כגורם בעל פוטנציאל לחיזוק תחושה של משמעות בחיים (פעילויות נוספות בעלות פוטנציאל לחיזוק תחושה של משמעות בחיים הינן כאלה שמשלבות היבטים דתיים, משפחתיים ומוסיקליים). עם זאת, בעת עריכת ניסוי מחקרי בנושא, חשוב לבדוק האם משתתפי המחקר חוו לפני תחילתו רמה טובה של משמעות ותכלית בחיים ויתכן כי תחושת משמעות זו היא שעודדה אותם להיענות בחיוב לניסוי, או שמא עצם הפעילות שביצעו בהנחיית מנהלי המחקר ו/או התחושה שהם לוקחים חלק במחקר חשוב ובעל ערך חברתי תרמו לחיזוק המשמעות והתכלית בחייהם. יתכן כמובן שגם וגם.

לסיכום: ראשית, ניתן לראות כי שני המשתנים הנידונים מעלה, קשורים ליכולתו הקוגניטיבית של האדם הזקן: משמעות בחיים צפויה לתרום לשימור יכולות קוגניטיביות ו/או להאטה של פגיעה ביכולת מנטאלית זו ואילו תחושה של בדידות עשויה להחמיר פגיעה זו. שנית, חשוב לציין כי קיים קשר דו-כיווני בין משתנה המשמעות בחיים למשתנה הבדידות ולא ברור במדויק איזה משתנה משפיע במידה חזקה יותר על עליה ברמתו של האחר. עם זאת, ניתן לומר כי אנשים זקנים שחווים רמה גבוהה של משמעות ותכלית בחיים ייטו לחוות רמה נמוכה של תחושת בדידות ואולי אף היעדרה של תחושה זו. ולהיפך: ככל שתתעצם תחושת הבדידות, כך צפויה להיפגע מידת המשמעות שחש האדם הזקן בחייו (קשר סטטיסטי שלילי/הפוך).

בהמשך לכך, ראוי לציין כי משמעות ותכלית בחיים קשורות חזק ומובהק גם לרמת הרווחה הכללית שחשים אנשים בגילאי הזיקנה (רפאלי, 2014). תחושת רווחה סובייקטיבית ידועה כמרכיב מרכזי לאיכות החיים בגיל המבוגר ותורמת לתפקוד אפקטיבי של מערכות ביולוגיות רבות. בעשותה כן, עשויה הוויה חיובית זו להגן על האדם מפני תחלואה ובהינתן מצב מחלתי, עשויה לקדם ואף להאיץ את תהליכי השיקום(Ryff et al, 2004) . לכן, חשוב לתת גם את הדעת לתחושת רווחה זו, בבואנו לנסות ולהבין את אשר מתחולל בעולמו הנפשי של האדם המבוגר וכאשר אנו תרים אחר דרכים אפשריות לסייע בשיפור רווחתו ואיכות חייו.

מקורות

הזקנים בישראל - עובדות ומספרים. (2017). משאב - מאגר מידע ארצי לתכנון בתחום

הזיקנה. מידע מתוך האתר:Mashav.jdc.org.il/?CategotyID=233&ArticleID=162

על הבדידות: סקירת ממצאים מחקריים. (2014). פסיכואקטואליה. מידע מתוך האתר:

www.psychology.org.il

רפאלי, ל. (2014). תחושות רווחה ואיכות חיים בקרב אנשים לקויי ראיה ועיוורים בגיל

הזיקנה. עבודת מ"א, המחלקה ללימודי הזיקנה, הפקולטה למדעי הבריאות,

אוניברסיטה בן גוריון בנגב.

Ardelt, M. (2003). Effects of Religion and Purpose in Life on Elders' Subjective Well-Being and Attitudes Toward Death. Journal of Religious Gerontology, 14(4), 55-77.

Boyle, P. A., Buchman, A. S., Bennett, D. A. (2012). Effect of Purpose in Life on the Relation Between Alzheimer Disease Pathologic Changes on Cognitive Function in Advanced Age. Arch Gen Psychiatry, 69(5), 499-505.

Hawkley, L. C., Caccioppo, J. T. (2010). Loneliness matters: A theoretical and empirical review of consequences and mechanisms. Annals of Behavioral Medicine, 40(2), 218-227.

Jaremka, L. M., Andridge, R. R., and many more researchers… (2013). Pain, Depression, and Fatigue: Loneliness as a Longitudinal Risk Factor. Health Psychology.

Maci, C. M., Chen, H., Hawkley, L. C., Cacciopo, J. T. (2011). A meta-analysis of intervention to reduce loneliness. Personality and Social Psychology Review, 15(3), 219-266.

Reker, G.T.; Peacock, E.J.; Wong, P.T.P. (1987). Meaning and Purpose in Life and Well-being: a Life-span Perspective. Journal of Gerontology. Oxford Journals, 42(1), 44-49.

Russell, D., Peplau, L. A., Cutrona, C. E., (1980). The revised UCLA Loneliness Scale: Concurrent and discriminant validity evidence, Journal of Personality and Social Psychology, 39(3), 472-480.

Ryff, C.D., Singer, B. H., Love, G. D. (2004). Positive health: connecting well–being with biology. Philosophical Transactions of The Royal Society, B(359), 1383-1394.

Yafee, K. (2013). Chronic medical disease and cognitive aging: Toward a healthy body and brain. New York, NY: Oxford University Press.

Zika, S., & Chamberlain, K. (1992). On the relation between meaning in life and psychological well-being. British Journal of Psychology, 83, 133-145.