בטחון עצמי נמוך

נכנסה אלי לקליניקה בחורה בת שלושים וקצת.

היא שיתפה אותי בכך שאינה מצליחה ליצור זוגיות ומתחילה להתייאש: כלל הקשרים שהיו/ישנם בחייה הם עם גברים חלשים, כאלה שאינם עובדים או ששכרם זעום והם מבולבלים ותלותיים.

ביקשתי ממנה שתספר ותרחיב מעט על קשרים אלה, דיברנו על מה שעלה, התבוננו ביחד וחקרנו כיצד היא פוגשת אותם, היכן, מי מתחיל עם מי ובמידה שהכול היה אפשרי – עם איזה טיפוס היתה רוצה להיות בזוגיות.

הטיפוס בו היא מעוניינת מייצג את ההיפך ביחס לכלל קשריה: רוצה בחור מצליח, חברותי, חכם וכזה שיודע מה הוא רוצה.

שאלתי אותה האם היא מזהה טיפוסים כאלה בסביבת חייה ואמרה שכן ואז....

הבינה שהיא אפילו לא חושבת לגשת אל בחור מהסוג הזה, לא מעיזה להסתכל עליו או ליצור איתו קשר. כאשר בחור כזה מנסה ליצור איתה קשר - היא דוחה אותו על הסף!

עוד דיברנו על מה מפחיד אותה בקשר עם בחור כזה, ממה היא למעשה בורחת.

בשיחותינו עלה שהיא לא מרגישה מספיק חכמה וראויה לבחור שכזה, חוששת שאין לה מה להציע ושהוא יתאכזב ממנה, מרגישה שמה ומי שהיא אינו מספיק ולכן מתפשרת על הבחורים המבולבלים, המוחלשים חברתית, כאלה שזקוקים לעזרה ושהיא יכולה לעזור להם.

המשכנו לדבר על הפחדים שלה ועל מה שהיא חושבת על עצמה.

לאחר מספר פגישות, אמרה לי שיש מישהו בעבודה שלה שמתחיל איתה – גבר שמשתייך לטיפוסים החזקים. היא זורמת איתו והם כבר יצאו לדייט. הפעם היא לא מרגישה שאינה חכמה או לא ראויה, אלא חשה בעיקר פרפרי בטן מההתרגשות ההתחלתית של הקשר.

בחלוף מספר חודשים, עברה המתאמנת להתגורר יחד עם בן הזוג ושיתפה אותי כי מרגישה שהוא אוהב אותה...