משבר בזוגיות

הגיעה אלי בחורה בסביבות גיל 50.

אישה שמתפקדת כמנהלת בחברה גדולה, נמצאת ביחסים קשים מול בעלה, מעוניינת בקידום מקצועי ולדעתה המנהל שלה מעכב לה את הקידום.

מתאמנת זו, שהגיעה כאשר היא עצבנית מאוד וכעוסה, סיפרה לי שהיחסים עם בעלה לא נעימים לה מזה תקופה: הם רבים לעיתים תכופות וקיימת ציניות רבה מצדו.

הוסיפה כי חווה קושי גם בעבודה: המנהל לא מעריך אותה ולא ממליץ לקדמה.

היא חשה כעס על כל זאת, מתוסכלת, עצבנית ואינה ישנה טוב בלילות.

התחלנו להתאמן ואט אט צפו ועלו דברים שהפתיעו אותה מאוד, נושאים ואירועים רבים מילדותה. פעמים רבות שוחחנו על היותה ילדה קטנה. על בית הוריה (כלל מנגנוני ההגנה והמסקנות שלנו לגבי העולם שבו אנו חיים, בכלל התחומים, נוצרים בגיל צעיר ביותר ומשם והלאה אנו מתנהגים בדרך זו, בהתאם לתובנותינו מגיל צעיר זה - גם אחרי שכבר התבגרנו).

במסגרת תהליך האימון, הבינה המתאמנת שהיא מאוד ביקורתית כלפי בעלה וכי גם היא עצמה מאוד צינית כלפיו. גם בעבודה היא מאוד ביקורתית. למעשה, ביקורת זוהי שפתה והיא משתמשת בה המון.

ברגע שהבינה שכך היא מתנהלת, חשה צער עבור בעלה שחווה אותה כך מזה שנים.

אישה זו החלה לשים לב לביקורתיות שמובילה את התנהלותה: בבית ומחוצה לו.

בחלוף פרק זמן נוסף, יחסיה עם בעלה השתפרו. הסתבר, שכאשר מקיימים שיחה ומוציאים מתוכה את העוקץ (הציניות והביקורת), בן האדם שממול מוכן ורוצה לשמוע את הצד השני. היחסים עם בעלה השתפרו משמעותית והם אפילו יצאו לדייט רומנטי מזה שנים!

הוסיפה כי בעבודה היא כבר לא מרגישה במתח בעקבות התפקיד. היא שחררה את הרצון שלה לגבי התפקיד ומבינה שהיא עושה את המקסימום. במידה והתפקיד צריך להיות שלה - היא תקבל אותו ואינה מוכנה לחיות במתח מתמשך בגלל נושא זה. והנה להפתעתה, האנרגיות במקום עבודתה השתנו. גם שם היא שמה לב לביקורתיות רבה מצידה.

מניסיוני בקליניקה, אני יודעת שכאשר אנחנו מודעים לעצמינו ומתנהלים מול הסיטואציה/בן אדם/עבודה בהתאם לערכים שלנו, תוך שימת דגש על בחירת ערכים נכונה, לדוגמה: להיות נעימה, מכבדת, קשובה לאחר, ממוקדת, אמיצה וכו' - כך אנחנו גם נראים בעיני האנשים מסביב.

הבחורה הזאת חוותה טרנספורמציה ובעיקר היא מרגישה יותר מאושרת וישנה טוב בלילה.