בידוד בימי קורונה, בדידות בזיקנה ומה שביניהם / לירן רפאלי

עולמנו הנפשי, בכל גיל, מושפע ממשתנים רבים: תחושות, יכולות פיזיות ומנטאליות, אירועי חיים, שינויים חברתיים וסביבתיים, גנטיקה אישית ועוד ועוד. עם זאת, לכל תקופת גיל במעגל החיים מספר מאפיינים ייחודיים. תקופת הזיקנה, חרף הטרוגניות בין-אישית רבה בקרב אוכלוסיית האנשים הזקנים, מתאפיינת באופן כללי, בירידה ברמות הביצוע של תפקודים פיזיים ומנטאליים מסוימים, לצד פוטנציאל להמשך גדילה נפשית ואישיותית וכן עצמי (self) מוצק ומגובש שמסייע להמשך התמודדות עם העולם המשתנה בהתמדה.

תחושה של בדידות בגיל המבוגר, הינה תופעה ששכיחותה ממשיכה לעלות בעשורים האחרונים:

1 מתוך 3 אנשים זקנים בישראל (גילאי +65) חווה תחושה זו ובני ה- +75 הם קבוצת הגיל שנמצאת בסיכון הגבוהה ביותר לחוש בדידות בחייהם (משאב, 2017).

בישראל 2020, המצב אף חמור יותר וניתן להעריך כי קרוב למחציתם חשים בדידות כחלק משגרת חייהם. מדוע אנו כה חוששים מלהרגיש בודדים?, מעבר לתחושה מעיקה זו, האם ישנן לבדידות השפעות על משתנים בריאותיים פיזיולוגיים? על תחושות והערכות אישיות בנוגע לחיינו?, האם קיים הבדל בין בידוד חברתי לבין תחושותיו הסובייקטיביות של האדם הזקן בנוגע לבדידותו?

בדידות (Loneliness)מוגדרת כ- פער בין רצונו של האדם למערכות יחסים חברתיות לבין קשריו החברתיים בפועל (Russel et al, 1980). הבדידות משקפת את הבידוד החברתי הנתפס על ידי האדם עצמו (Masi et al, 2011) - בשונה מבידוד חברתי (Social Isolation), שמתייחס לכמות האובייקטיבית

של קשרים חברתיים בהם מעורב האדם. הספרות המקצועית מבחינה בין שני סוגים עיקריים של בדידות:

בדידות מצבית - מתרחשת בעקבות אירועי חיים מעוררי דחק (stress), הגורמים לאובדנים ברשת החברתית של האדם. למרות הקושי הרגשי והחברתי הטמון באירועים אלו, לרוב, לאחר תקופת זמן בה חווה האדם מצוקה פסיכולוגית, הוא יצליח להתמודד ולאזן מחדש את חייו.

בדידות כרונית - מתארת מצב יציב הנובע מחוסר יכולתו של האדם לפתח מערכות יחסים מספקות לאורך השנים.אבחנה חשובה נוספת הינה בין בדידות רגשית לבדידות חברתית:

הבדידות הרגשית מדגישה את העדרה של דמות אינטימית מרכזית בחייו של הפרט. בדידות מסוג זה עלולה להתעורר בעקבות גירושין או פטירתו של בן הזוג ומלווה בתחושות משמעותיות של ריקנות, נטישה ואומללות.

בדידות חברתית, לעומתה, נקשרת להעדרה של רשת חברתית רחבה אליה מרגיש האדם שייך (כדוגמת חברים, עמיתים, שכנים).

שורשי הבדידות הם תורשתיים ולא רק תלויי מצב סביבתי-חברתי. לבדידות ובעיקר לבדידות כרונית - השפעה שלילית על היבטים בריאותיים-פיזיולוגיים (עייפות יתר, איכות שינה ירודה, עלית לחץ הדם, פגיעה באיזון הורמונאלי ובחוסנה של מערכת החיסון) (Jaremka et al, 2013), מנטאליים-נפשיים של האדם (פגיעה ביכולות קוגניטיביות, תחושת מצוקה, רווחה נפשית נמוכה, מחשבות והתנהגויות אובדניות Hawkley et al,) (2010) והיא אף עלולה לקצר את חייהם של הסובלים ממנה .(Penninx et al., 1997)

נגיף הקורונה, שפרץ בסערה אל חיינו לפני מספר חודשים, מחייב אותנו לשמירת מרחק פיזי בין אדם לאדם וכיום אף לבידוד ביתי – בידוד חברתי שמשמעותו קשה עבור אנשים זקנים, שמרביתם מתגוררים בבתיהם בקהילה (למעלה מ- 90% מבני הגיל השלישי בישראל (גילאי +65) חיים בקהילה ולא בדיורים מוגנים או במוסדות ציבוריים).

הסיכון הבריאותי שבהופעת מחלת הקורונה (סיכון נוסף שבני הגיל השלישי חשופים אליו יותר מכל קבוצת גיל אחרת באוכלוסייה), ההגבלות התנועתיות במרחב הציבורי כנגזרת מכך, הבידוד הביתי וההתכנסות יחד של התא המשפחתי – כלל מאפייני מצב אלה, מעניקים לכולנו גם סיכוי והזדמנות להתמודדות אחרת עם תחושת הבדידות של זקנינו:

הזמן - אולי המשאב היקר ביותר – עשוי לשוב כעת לידינו. יותר מתמיד – זו העת להתקשר, לשוחח ולהקשיב – בעיקר להקשיב, לסבים ולסבתות (במשפחות רבות ישנו גם דור של סבא רבא / סבתא רבא) – זקני משפחותינו שראויים להיות הנכס (ולא הנטל) המלכד של משפחתנו הרב-דורית.

שנית, הבידוד הביתי שנכפה על כולנו, יכול להמחיש עבור כל אחד מאיתנו מעט מהקושי עימו מתמודדים אנשים זקנים רבים, שמסיבות פיזיות, חברתיות ואחרות – נמצאים מרבית משעות היום בביתם.

אל לנו לאפשר לבידוד חברתי זה להעצים את תחושת בדידותם (הרגשית ו/או החברתית) של האנשים היקרים כל כך לליבנו – הורינו וסבינו, שהמצב הנוכחי עשוי להגביר בקרבם תחושות של חרדה, פחד, חוסר אונים ובדידות (בדידות עשויה להעצים עוד יותר תחושות אלה של חרדה, פחד וחוסר אונים).

בואו נשפר את הרגשתם והרגשתינו ונקרב את נפשותינו וליבנו – מה עוד אפשר לבקש בימים מורכבים אלה?

מקורות

הזקנים בישראל - עובדות ומספרים. (2017). משאב - מאגר מידע ארצי לתכנון בתחום

הזיקנה. מידע מתוך האתר:Mashav.jdc.org.il/?CategotyID=233&ArticleID=162

על הבדידות: סקירת ממצאים מחקריים. (2014). פסיכואקטואליה. מידע מתוך האתר:

www.psychology.org.il

רפאלי, ל. (2014). תחושות רווחה ואיכות חיים בקרב אנשים לקויי ראיה ועיוורים בגיל

הזיקנה. עבודת מ"א, המחלקה ללימודי הזיקנה, הפקולטה למדעי הבריאות,

אוניברסיטה בן גוריון בנגב.

Ardelt, M. (2003). Effects of Religion and Purpose in Life on Elders' Subjective Well-Being and Attitudes Toward Death. Journal of Religious Gerontology, 14(4), 55-77.

Boyle, P. A., Buchman, A. S., Bennett, D. A. (2012). Effect of Purpose in Life on the Relation Between Alzheimer Disease Pathologic Changes on Cognitive Function in Advanced Age. Arch Gen Psychiatry, 69(5), 499-505.

Hawkley, L. C., Caccioppo, J. T. (2010). Loneliness matters: A theoretical and empirical review of consequences and mechanisms. Annals of Behavioral Medicine, 40(2), 218-227.

Jaremka, L. M., Andridge, R. R., and many more researchers… (2013). Pain, Depression, and Fatigue: Loneliness as a Longitudinal Risk Factor. Health Psychology.

Maci, C. M., Chen, H., Hawkley, L. C., Cacciopo, J. T. (2011). A meta-analysis of intervention to reduce loneliness. Personality and Social Psychology Review, 15(3), 219-266.

Penninx, B.W., van Tilburg, T., Kriegsman, D.M., Deeg, D.J., Boeke, A.J. and van Eijk, J.T. (1997). Effects of social support and personal coping resources on mortality in older age: The Longitudinal Aging Study Amsterdam. American Journal of Epidemiology, 146 (6), 510- 519.

Reker, G.T.; Peacock, E.J.; Wong, P.T.P. (1987). Meaning and Purpose in Life and Well-being: a Life-span Perspective. Journal of Gerontology. Oxford Journals, 42(1), 44-49.

Russell, D., Peplau, L. A., Cutrona, C. E., (1980). The revised UCLA Loneliness Scale: Concurrent and discriminant validity evidence, Journal of Personality andSocial Psychology, 39(3), 472-480.

Ryff, C.D., Singer, B. H., Love, G. D. (2004). Positive health: connecting well–being with biology. Philosophical Transactions of The Royal Society, B(359), 1383-1394.

Yafee, K. (2013). Chronic medical disease and cognitive aging: Toward a healthy body and brain. New York, NY: Oxford University Press.

Zika, S., & Chamberlain, K. (1992). On the relation between meaning in life and psychological well-being. British Journal of Psychology, 83, 133-145.