"הירגעו, דבר אינו בשליטה..." - על תבונתם המחסנת של הסבתות והסבים שלנו

בקרב כלל בני המין האנושי, בכל גיל, קיימת מוטיבציה בסיסית לשליטה בסביבת החיים.

המושג 'שליטה' (Mastery) מתייחס למידה בה תופס האדם את השינויים בחייו כנתונים תחת שליטתו (Gurin et al, 1978). מקור השליטה בחיי האדם עשוי להיות נתפס כפנימי (כלומר האדם מאמין כי הוא שולט בגורלו ובחייו) או כחיצוני (האדם מאמין כי האחרים ו/או הסביבה הם השולטים בגורלו ובחייו).

תחושת שליטה כללית זו חשובה ביותר, היות שהיא מאפשרת לנו לחוות סמיכות בין התנהגותנו ובין ההתרחשויות הנובעות ממנה (Schultz & Heckhausen, 1996). עבודה סדירה שבעקבותיה משכורת חודשית ; קביעת בדיקה, הגעה לרופא וקבלת תוצאה ; צורך/רצון במוצר מזון, יציאה לסופר והשגתו - כלל פעולות ותוצאות מצופות אלה הינן דבר שבשגרה בימים כתיקונם.

מציאות החיים המורכבת שכולנו חווים בימי הקורונה (בידוד ביתי לכלל האוכלוסייה וסגר תעסוקתי הולך ומתהדק) - מאיימת על תחושת השליטה הבסיסית שמרביתנו חווים כדבר מובן מאליו.

ערעור זה של היכולת לשלוט בכלל פעולותינו ותוצאותיהן, עשוי אף לפגוע בתחושות של אושר ושביעות רצון כללית מחיינו (Lang & Heckhausen, 2001) - תחושות משמעותיות ביותר לרווחתו הנפשית של האדם.

יתר על כן, אבדן השליטה בסביבה מאיימת (כדוגמת המרחב הציבורי בימי הקורונה) ידוע כגורם לחץ (stress) קלאסי...

כיצד אם כן ניתן, בתקופה מורכבת זו של בידוד וסגר, לשמר תחושה של שליטה כללית בחיינו?

אנשים רבים שחווים שינויים אישיים (פיזיולוגיים/חברתיים/סביבתיים) בחייהם, אם בגיל בגרות ואם בעת הגיעם לגיל השלישי (+65), מצליחים לשמר תחושה יציבה של שליטה בחייהם על ידי ביצוע תהליכי שינוי פנימיים בנוגע להעדפותיהם, מטרותיהם ותפיסותיהם העצמיות – סוג שליטה המכונה 'שליטה שניונית' (בשונה מ-'שליטה ראשונית', המושגת על ידי השפעת האדם על סביבתו החיצונית בכדיי להתאימה לצרכיו ורצונותיו).

שליטה שניונית זו שמציגים רבים מהורינו/סבינו משמעותית ביותר ליכולת ההסתגלות והעמידות הפסיכולוגית (Resilience)חרף המאזן, הנוטה בדרך כלל להשתנות לרעה, בין הישגים לאבדנים בתקופת הזיקנה (Baltes et al, 1999).

לבסוף, חשוב לציין כי האמונה ביכולת השליטה (Perceived control) חשובה מן השליטה בפועל. (לדוגמה: לאמונתו של אדם ביכולתו להתגבר על אתגר פיזי - השפעה רבה יותר בדרך כלל על התמודדותו, ביחס להשפעתה של יכולתו האובייקטיבית).

לכן, גם בימים אלה, ישנם בידינו מספר כלים שבאפשרותם לחזק את תחושת השליטה בחיינו של סבינו ושלנו:

ראשית, ביכולתנו לנצל כעת את הזמן הרב שאנו בביתנו ואת ההאטה הזמנית במרוץ חיינו, לטובת בחינה מחודשת של מטרותינו והעדפותינו בחיים ואולי אף ביצועם של שינויים פנימיים במרכיבים אלה שיאפשרו לנו להיווכח כי גם בתקופה מורכבת זו – ישנם דברים רבים שנמצאים בשליטתנו (לדוגמה: קשר משפחתי רב דורי, בן זוג אוהב ותומך, יכולת התעדכנות בזמן אמת , חכמה וניסיון חיים, בריאות טובה – למי מאתנו שזוכה לכך / שירותי רפואת חרום טובים ומתקדמים ועוד).

שנית ובמקביל, עלינו לנסות ולחזק את תחושת השליטה הראשונית על ידי מציאת הדברים והפעילויות אותם סבינו ואנו רגילים לעשות בימי שיגרה (3 ארוחות מסודרות ביום / עיתון יומי / פעילות גופנית יומית / שיחה עם חברים / שיחה עם הנכדים / תוכן אמנותי-תרבותי כגון הצגה) וביצוע מאמץ לקיימם – אם בעזרת הטכנולוגיה המתקדמת (אינטרנט/וואטסאפ/זום ועוד) ואם בעזרת שירותי שינוע של דברים חיוניים לבית: ארוחות חמות, כביסה, מוצרי תחזוקה ועוד (קיימות מספר חברות ברחבי הארץ לשירותי שליחים).

ככל שנצליח לבסס את אמונתנו ואמונת סבינו כי השליטה בנוגע לחיינו בידינו - בשגרה ובעתות חירום כגון ימינו אנו – כך נזכה להתמודד טוב יותר עם המציאות המשתנה ואולי אף נצא מחוזקים.

לירן רפאלי, גרונטולוג

מקורות

Baltes, P. B., Staudinger, U. M., & Lindenberger, U. (1999). Lifespan

psychology: Theory and application to intellectual functioning. Annual Review of Psychology, 50, 471-507.

Gurin, P., Gurin, G., & Morrison, B. M. (1978). Personal and ideological aspects ofinternal and external control. Social Psychology, 41, 275-296.

Lang, F.R., & Heckhausen, J. (2001). Perceived Control Over Development and Subjective Weil-Being: Differential Benefits Across Adulthood. Journal of Personality and Social Psychology, 81(3), 509-523.

Schultz, R., & Heckhausen, J. (1996). A life-span model of successful aging. American Psychologist, 51, 702-714.